החלטה בתיק מ"ת 50658-05-13

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של הצתה ועבירה של ניסיון הצתה. מדובר בהצתה וניסיון הצתה שבוצעו כלפי אותה משפחה. באירוע ההצתה הוצתה משאית. אירוע ניסיון ההצתה מתייחס לרכב אחר של אותה משפחה.  

לא ארחיב כעת את הדיון בראיות, כפי שיפורט בהמשך. אציין רק כי בכל הנוגע לעבירת הניסיון, הרי שעל פי עובדות כתב האישום לא ברור האם כבר הוחל הליך הניסיון לביצוע העבירה או שהפעולה נגדעה בשלב התכנון המוקדם. בכל מקרה, עניין זה יוכרע ע"י המותב שידון בהליך העיקרי.

בכל הנוגע לאישום העיקרי - אין למעשה מחלוקת לעניין קיומה של תשתית ראיות שיש בה כדי להוכיח את עובדות כתב האישום, ככל שהדבר נוגע למשיב 1. משיב 1 הודה בכל המיוחס לו וגרסתו נתמכת גם בגרסת המתלוננים. לא מצאתי מקום להרחיב את הדיון בנושא מאחר והמשיב 1 לא חלק על קיומן של ראיות שיש בהן, לכאורה, כדי לבסס סיכוי של ממש להוכחת עובדות כתב האישום ולהרשעתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, בכפוף להערה דלעיל לעניין עבירת הניסיון. 

משיב 2 חולק על התשתית הראייתית ככל שהדבר נוגע למעורבותו בביצוע העבירות. משיב 2 אינו חולק כי היה בזירת האירועים. טענתו היחידה היא לעניין מודעות למעשיו של המשיב 1. יאמר מיד שמחלוקת זו היא מסוג המחלוקות שיש לברר בהליך העיקרי. עם זאת, ולשלב של ראיות לכאורה, סבור אני כי יש די בחומר הראיות כדי לקשור את המשיב 2 למעשיו של משיב 1 בדרגה של שותף, או לכל הפחות בדרגה של מסייע.

משיב 1 העיד על מידת מעורבותו של משיב 2 במעשים. אמנם משיב 1 ביצע את מעשה ההצתה בפועל ואולם לדבריו המשיב 2 היה עמו, שניהם גם נמלטו מהזירה ביחד. לדברי המשיב 1, המשיב 2 היה עמו בעת שמילאו בקבוק בבנזין בתחנת הדלק. עדות זו נתמכת בצילומי מצלמות האבטחה של תחנת הדלק. אמנם משיב 1 אמר שמשיב 2 לא ידע על כוונתו לבצע את ההצתה, ואולם כאשר בוחנים את הקירבה שבין שני המשיבים במהלך האירועים אין די באמירה זו. יש לציין כי משיב 2 אמר בחקירתו כי המשיב 1 לקח את כל האחריות למעשים על עצמו, ונראה כי מדובר בתיאום מוקדם בין השניים. בכל מקרה נושא זה יבורר בהליך העיקרי. ככל שהדבר נוגע לשלב המעצר, נראה, על פניו, כי קיימות ראיות מספיקות כדי לקשור את המשיב 2 לביצוע העבירות כשותף, או לכל הפחות כמסייע, וזאת בהתאם למבחנים שעורך בית המשפט בשלב הדיון בבקשת מעצר [בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996); בש"פ 10512/05 פינר נ' מדינת ישראל (24.11.2005)); בש"פ 826/08 קיאל קשאש נ' מדינת ישראל (14.2.08)].

אין חולק כי עבירת הצתה מקימה עילה של מסוכנות. עבירת ההצתה היא עבירה שתוצאתה אינה נחזית מראש, והרי המצית שולט ביצירת מעשה ההצתה אך לא בתוצאת מעשהו, כך נאמר: " ראשיתה מצער- גפרור- ואחריתה מי יישורנו" (ע"פ 7925/06 אבו עראר נ' מדינת ישראל (25.4.07)). תוצאתה של הצתה, ובמיוחד כאש המעשה מבוצע באיזור מגורים, היא עבירה העלולה לפגוע בחיי אדם, בשלום הציבור וברכושו, ולגרום למפגע סביבתי. מכאן המסוכנות הגבוהה הנובעת ממעשה עבירה זה, ואשר לא אחת עמדו בתי המשפט על חומרתו. נפסק כי "...עבירת הצתה הינה מן החמורות שבעבירות - שיודע אתה את תחילתה ואין אתה יודע את סופה, ומי שמתיר לעצמו לסכן בדרך זו רכוש וחיים - ובעניינו, כאמור, בשל דבר של מה בכך - עשוי להוסיף, לסכן את זולתו גם בנסיבות אחרות" [בש"פ 6526/02 מוחמד אלענמי נ' מדינת ישראל (30.7.02); בש"פ 142/05 צלי טנצר נ' מדינת ישראל (13.1.05)].

במקרה זה שבפני, מסוכנות המשיבים מתעצמת הן לנוכח הראיות המצביעות על אירוע נמשך, כאשר המשיבים חוזרים לזירת העבירה שלוש פעמים בניסיון לבצע הצתה או לגרם נזק בדרך אחרת. מעבר לכך, מעדויותיהם עולה כי הם נתונים להשפעות של סמים ואלכוהול, דבר המגביר את המסוכנות הנשקפת מהם.

על עילת המסוכנות יש להוסיף גם את החשש לשלומם של העדים ממשפחת הייב והאפשרות כי אם ישוחררו המשיבים, יופעל לחץ על העדים הנ"ל. מכאן שקיימות עילות מוצקות למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים.

גם כשקיימת עילת מעצר חובה על בית המשפט לשקול אפשרות לשחרור לחלופת מעצר[בש"פ 1911/11 רועי רווה נ' מדינת ישראל (22.3.11) וההלכות שפורטו שם]. עם זאת " שאלת השחרור לחלופת מעצר תלויה, במידה מרובה, ביכולת ליתן בנאשם אמון. זו מוסקת, בין היתר, מעברו של הנאשם, מהתנהגותו של הנאשם במהלך האירועים נושא כתב האישום ולאחריהם; ומנסיבותיו הפרטניות של המקרה המובא לפתחו של בית המשפט (ראו: בש"פ 2737/10 שטרית נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 15.4.10); בש"פ 1352/07 פאחל נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 22.2.07))." [בש"פ 352/11 ארז איאסי ברי נ' מדינת ישראל (25.1.11)]. החובה לשקול ולבחון אפשרות לשחרור אין משמעותה בחינת חלופות קונקרטיות בכל מקרה נתון. על בית המשפט ליתן דעתו לסוגיית החלופה ולהתייחס אליה בהחלטתו, אך בהחלט ייתכנו מקרים בהם יסבור בית המשפט כי בנסיבותיו של המקרה שבפניו לא ניתן לאיין את עילת המעצר בדרך של חלופה, ואם זו מסקנתו, אין טעם ואין צורך לבחון חלופות קונקרטיות [ראו: בש"פ 9447/04 זבידאת נ' מדינת ישראל(2.11.2004); בש"פ 7985/09 חאלד נ' מדינת ישראל, (15.10.2009); בש"פ 8646/09 עמר נ' מדינת ישראל (10.11.2009)].

בכל הנוגע למשיב 1 - מדובר במשיב המצוי בפיקוח של שירות המבחן. דבר זה לא הרתיעו מלבצע עבירה נוספת, כך לכאורה. המשיב 1 העיד כי אין בכוונתו לבקש סליחה מהמתלוננים והבהיר את רצונו לנקום בהם על שהשפילו אותו, לדבריו. בנסיבות אלו סבור אני כי אין מקום לשקול את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר, לפחות בשלב זה וקודם שיעידו בני משפחת הייב, עדי תביעה 1-5.

יצוין לעניין זה, כי ער אני לדו"ח הסוציאלי שהוגש לבית המשפט. עם זאת, כאשר מביאים בחשבון את כל הנסיבות, לא מצאתי מקום לאמץ בשלב זה את המלצות הדו"ח הסוציאלי הנ"ל. יובהר כי אינני רואה מניעה שהנושא יישקל במסגרת הליך אחר בתיק העיקרי.

בכל הנוגע למשיב 2 - הגם שסבור אני כי יש ראיות המבססות עילת מעצר בעניינו, כפי שפורט לעיל, נראה כי הוא אינו המבצע הדומיננטי במקרה הנוכחי. סבור אני כי ניתן לשקול את שחרורו לחלופת מעצר שתהיה מרוחקת לפחות שעה נסיעה מכפר שעב ובתנאי פיקוח הולמים, והכל בכפוף לקבלת תסקיר חיובי בעניינו.

בהתאם אני מורה כי שירות המבחן יגיש בעניינו של משיב 2 בלבד תסקיר שיאמוד מסוכנות ויחווה דעה בנוגע לחלופת מעצר שתוצע ושתעמוד בתנאי המרחק שפורטו. על חלופת המעצר להיות מגובה במפקחים ראויים. שירות המבחן יחווה דעה בנוגע לצורך בתגבור המפקחים בפיקוח אלקטרוני.  בית המשפט ישקול את הבטוחות הכספיות הנדרשות לאחר שיתרשם מסדרי הפיקוח המוצעים.

הסניגור יעביר את הצעותיו לחלופות מעצר לשירות המבחן בהקדם האפשרי.

יודגש, למען הסר ספק, כי בכל הנוגע למשיב 2 בית המשפט טרם גיבש כל עמדה סופית ואין לראות בעצם ההפניה לקבלת תסקיר כהחלטה סופית או כהתחייבות שיפוטית להחלטה כזו או אחרת.  לאחר שיוגש התסקיר, ישקול בית המשפט את מכלול הנסיבות והעובדות שבפניו וייתן החלטתו.

תסקיר שירות המבחן בעניינו של משיב 2 יוגש עד ליום 30/6/13. אני קובע להמשך דיון בעניין משיב 2 בלבד ליום 1/7/13 שעה 11:30.

בשלב זה מוארך מעצרו של משיב 2 עד להחלטה אחרת ויש לזמנו למועד הדיון הבא. המשיב 1 ייעצר עד לתום ההליכים כנגדו.

המזכירות תשלח עותק החלטה לשירות המבחן ותוודא את זימונו של משיב 2 כמפורט לעיל. 

ניתנה היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, במעמד הצדדים ובאי כוחם.